בשני העשורים הראשונים של המאה ה-21 התרחשו בישראל אירועים דרמטיים, ובהם ההתנתקות מעזה, מלחמת לבנון השנייה, האינתיפאדה השנייה, המחאה של קיץ 2011. בד בבד עם אירועים אלו קמו תנועות חברתיות ופוליטיות, וההתפרצות של שירת המחאה הייתה גדולה ביחס לכל תקופה אחרת בהיסטוריה של השירה הפוליטית העברית. קבוצות משוררים, כתבי עת, ספרי שירה, אירועי הקראה ודיונים מלאי אינטלקט ורגש מילאו את עולם השירה הישראלי. אלו כללו קריאות פוליטיות מסקרנות, מהלכים פואטיים מעניינים והתפתחויות שיש בהן עניין פואטי, פוליטי וסוציולוגי.
עמיר עקיבא סגל סוקר את השירה שנכתבה בעברית בשני העשורים הראשונים של המאה העשרים ואחת, בוחן את ההתארגנויות, המשוררים הפעילים, כתבי העת והתהליכים שעברו על שירת המחאה הישראלית מסוף שנות התשעים אל אמצע העשור השני של המאה העשרים ואחת. הוא חוקר את המגמות העיקריות בשירה הפוליטית ואת התהליכים המרכזיים במפגש בין שירה ופוליטיקה, יצירה ומחאה. מהלכיה של שירת המחאה שנסקרו בספר מרתקים במיוחד וקשורים לתפיסות של זהות, קהילה ומוסר, סוגיות של פערים כלכליים, קיטוב חברתי, כיבוש מול שליטה צבאית, אמונה דתית, נטייה מינית, שחרור מיני ופערים עדתיים.
הוצאת נובמבר | עמיר עקיבא סגל
